בעשור האחרון מכר מועדון הכדורגל הפורטוגלי שחקנים ב-1.14 מיליארד יורו – לפחות 320 מיליון יורו יותר מכל קבוצה אחרת באותה תקופת זמן. את הידע שעוזר להם לעשות זאת הם מביאים לישראל דרך שיתוף פעולה עם אפקס, המרכז הישראלי לפיתוח יכולות אישיות לשחקני כדורגל מקצוענים. מה מספר המאמן והסקאוט הוגו מיגל פריירה דה אלמיידה על יכולות טיפוח הכדורגלנים במועדון?
מלבד היותם כדורגלנים ברמה הגבוהה ביותר, מה משותף לז'ואו פליקס, אנחל די מריה, ברננדו סילבה, רובן דיאש, יאן אובלאק, ראול חימנס, אלכס ויטסל, אדרסון, רנאטו סאנצ'ס, דויד לואיז, ז'ואו קאנסלו ורוי קושטה? כולם שיחקו בבנפיקה ליסבון ונמכרו ברווח משמעותי עבור המועדון הפורטוגלי. רבים מהשחקנים המוזכרים גדלו במועדון מגיל 6.
בעשור האחרון בנפיקה מכרה שחקנים ב-1.14 מיליארד יורו – לפחות 320 מיליון יורו יותר מכל קבוצה אחרת באותה תקופת זמן. הקבוצה הפורטוגלית רכשה שחקנים ב-507 מיליון יורו כך שהרווח "הנקי" שלה ממכירת שחקנים עומד על 632 מיליון יורו – לפחות 230 מיליון יורו מכל קבוצה אחרת, כולל פורטו, אייאקס, ליל, רד בול זלצבורג וליון, מוכרות מצטיינות אחרות.
ולכן באפקס (afex), המרכז הישראלי לפיתוח יכולות אישיות לשחקני כדורגל מקצוענים שמעניק שירותי אימון, מעטפת ופיתוח לכדורגלנים צעירים, יצרו קשר עם בנפיקה. "במשך הרבה מאוד זמן חיפשנו מקור ידע ברמות הכי גבוהות כדי לתת ידע למערכת ולשחקנים שלנו" אומר שי אבוהב, מנהל אפקס. "כל הזמן אומרים שאין כאן מספיק ידע אז יצרנו קשר (דרך שרן ייני – זה כבר סיפור אחר) עם בנפיקה שידועה כמפתחת השחקנים הטובה באירופה. בבנפיקה עשו את הבדיקות שלהם עלינו. ראו שאנחנו לא קשורים למועדון ספציפי אחד, התלהבו כי ראו שזו הזדמנות להגדיל את הברנד שלהם בעולם והגיעו".
בנפיקה ערכה במהלך הקיץ אימונים וסדנאות לאימון בתל אביב. "לא הייתי בטוח שזה אמיתי עד שהם הגיעו" אומר אבוהב."כל השנה היינו בקשר בזום, בגלל הקורונה לא ממש יכולנו לנסוע לשם אבל בסוף בנינו איתם מחנה קיץ בו מאמנים שלהם ואימנו ילדים ישראל בהתאם לפילוסופיה ולשיטה שלהם".
באפקס, שמעניקים שירותי אימון משחקנים לשעבר כמו אריק בנדו, יוסי שבחון ואחרים, חתמו על הסכם אסטרטגי עם בנפיקה, שתתווה מתודולוגיות אימון ודרך נכונה לפיתוח השחקנים על ידי כך שיבצע אימונים משותפים, יכשיר את מאמני המרכז באפקס ויאתר שחקנים בעלי פוטנציאל.
איש הקשר של בנפיקה עם אפקס הוא מנהל היחסים הגלובליים של בנפיקה, הוגו מיגל פריירה דה אלמיידה, ששימש גם כמאמן וסקאוט במועדון והינו איש מועדון מגיל ינוקא (הסנדק שלו הוא אנטוניו שימואש, ששיחק בגמר אליפות אירופה במדי בנפיקה ב-1966).
הוא מספר איך נוצר הקשר עם אפקס ומה מייחד את השחקנים שבנפיקה מגדלת ומוכרת ברווח של מאות מיליוני יורו. "אנחנו הגענו לישראל בשביל לעבוד עם נוער וצעירים בדרך של בנפיקה" הוגו אומר בראיון שנערך בזמן אימון במגרש האתלטיקה הדר יוסף שבתל אביב. "התקווה היא שאולי נשיג שחקן משיתוף פעולה כזה. אבל אנחנו לא בונים על זה כרגע. מדובר כאן בצעד ראשון במערכת יחסים בין אפקס לבנפיקה. פורטוגל היא מדינה מדינה קטנה, אנחנו צריכים למצוא שחקנים מכל העולם כדי למלא את האקדמיות שלנו. אם נמצא את היוסי בניון הבא כאן, אז למה לא? לא נגיד לא לזה. זה בטוח".
ואלו הדברים שבנפיקה עושה כדי להפוך לקבוצה הרווחית ביותר בשוק העברות השחקנים.
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
1. גאווה במדיניות
"באקדמיה בפרט ובמועדון בכלל אנחנו מאוד גאים שבנפיקה יצרה בעשור האחרון הכנסות אדירות מהעברות שחקנים. זה חלק מהמודל העסקי. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בסקאוטינג, באקדמיה שלנו ובפיתוח וגיוס של שחקנים צעירים – וזה מאוד משתלם. למשל, רנאטו סאנצ'ס – הוא היה באקדמיה שלנו מגיל 5. לא קנינו אותו משום מקום. בנינו אותו בעצמנו וכששמכרנו ב-45 מיליון יורו זה היה רווח טהור. זה לא נגמר בשחקנים מקומיים בלבד. יש לנו קשר מאוד חזק עם מדינות הבלקן – דרך סוכנים ואקדמיות. עשינו פעילויות כפי שאנחנו עושים בישראל גם בזאגרב ובמקומות אחרים בבלקן. גם בדרום אמריקה אנחנו בעלי נוכחות חזקה. בעיקר בברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי. אנחנו מביאים לקבוצה הבוגרת ולאקדמיה לא מעט שחקנים צעירים מברזיל וארגנטינה. באופן מסורתי עבור שחקנים ברזילאים הדרך הכי טובה להגיע לאירופה היא דרך פורטוגל, בגלל השפה והתרבות. המטרה, כאמור, היא לייצר שחקנים טובים לקבוצה הבוגרת ולמכור אותם כשאפשר. יש לנו 62 אקדמיות ברחבי העולם, 50 מהן בפורטוגל – שלוש במדינות שקשורות היסטורית לפורטוגל: קייפ ורדה, אנגולה ומוזמביק וגם בברזיל, צרפת, לוקסמבורג ועוד.
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
2. אישיות מותאמת תפקיד
"שחקנים צריכים אישיות ותכונות מסוימת לכל תפקיד. שחקן הכנף לא צריך את הדברים הספציפיים שבלם צריך. התכונות הספציפיות שאנחנו מחפשים הן הרוטב הסודי שלנו אז אי אפשר לפרט מעבר לכך שאנחנו מחפשים תכונות שונות לתפקידים שונים. אבל חשוב להבין שזה תמיד מיקס של תכונות טכניות ותכונות אישיותיות. וזה משתנה מאוד כל כמה שנים. הרי, אנחנו בונים שחקנים מגיל 5-6 אבל לפעמיים מוצאים שחקן בן 15 בפורטוגל שמגיע אלינו עם רקע שונה – אז התהליך שונה אצלו. האתגר הגדול ביותר הוא לזהות את הכישרון שישרוד בכדורגל בוגרים. זה אתגר גדול כי מעטים יכולים להגיע לכדורגל בוגרים. התהליך הוא קשה וצריך להבין מי יהיה מוכן לכדורגל המודרני בעוד עשור ולא רק עכשיו. ככה שכרגע אנחנו צריכים לחשוב על איזה שחקן בן 11 יתאים לכדורגל ב-2032 ולא ל-2021. ברננדו סילבה (כיום במנצ'סטר סיטי) למשל, הוא דוגמה לשחקן שקשה היה לזהות שהוא יכול להתאים לכדורגל מקצועני כשהיה בן 13. הייתי המאמן שלו ואפשר היה לראות שיש לו רגל שמאלית מהממת אבל הוא היה כל כך קטן. הוא הגיע לחזה של שחקנים בני גילו. הם היו מצליחים להעיף אותו מהכדור בקלות. עם זאת, הצוות האמין בו כי ראינו איך הוא חושב על כדורגל. הצוות זיהה שזה כישרון שניתן לבנות עליו כדורגלן, שהוא עכשיו קטן אבל כשיגדל הוא יהיה שחקן חכם בצורה בלתי רגילה. איך זיהינו את זה? כשהיה לו זמן וחלל לנשום – הוא היה בלתי ניתן לעצירה. הוא היה ילד חסון נפשית וחכם. המוח הוא הכלי הכי חשוב בכדורגל. רגליים חשובות כמובן אבל הכישרון נמצא במוח. אלו בלי מוח חזק, ילכו לאיבוד למרות שהם מהירים או טכנים מאוד".
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
3. מעטפת מקצועית, משפחתית, וחברתית
"זה מאוד קשה למצוא את המוח הנכון לכדורגל. זה לדבר עם ילדים, זה לצפות בהם פותרים בעיות, זה תהליך. אנחנו צופים בילד הרבה מאוד זמן בשביל לזהות את זה. אבל, וזה חשוב לנו מאוד, הוא צריך להיות טוב בבית ספר. חשוב לנו הרקע המשפחתי. לפעמיים יש בעיה כספית למשפחה – אז אנחנו מביאים אותם לאקדמיה (יש 80 ילדים באקדמיה בליסבון). אבל אנחנו מוגבלים לשחקנים שחיים 50 ק"מ מליסבון. מקבלים פטור מהמגבלה הזו רק אם המצב בבית הוא קשה במיוחד. בגדול, חשוב לנו שהשחקנים שלנו יהיו עם המשפחה שלהם. יש לנו עובדי רווחה, פסיכולוגיים, מורים פרטיים וכל ילדי האקדמיה רשומים לבית ספר פרטי – 5 ק"מ ממתחם האימונים שלנו, אבל טוב לילד להיות עם המשפחה שלו".
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
4. סקאוטינג על ילדים בני 5
"מתחילים לעשות סקאוטינג בגיל 5-6. אי אפשר לזהות מי יהיה מקצוען אבל כן אפשר לזהות מישהו עם פוטנציאל להיות ברמה גבוהה מאוד. זה לא שאפשר להסתכל על ילד בן 5 ולהגיד 'הוא יהיה רונלדו הבא'. זה בלתי אפשרי. מה שכן אפשר לראות זה אם ילד בן 5 יכול לעשות דברים שאחרים בני גילו לא יכולים לעשות".
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
5. גיוון הוא חשוב
"כחלק מההסכם עם אפקס יצרנו קשר עם אנשי הג'ודו הישראלי כדי שיעזרו לשחקנים שצריכים השראה וכישורים מענפים אחרים. בנפיקה, צריך לזכור, הוא מועדון ספורט – לא רק קבוצת כדורגל. בבנפיקה יש לנו את הפרויקט האולימפי ומתחרים באולימפיאדה. ספורטאים אולימפיים לשעבר מאמנים במועדון וספורטאים אולימפיים מקבלים מאיתנו שכר. כדורגל הוא עסק הליבה של המועדון אבל אנחנו משתמשים באתלטיקה, התעמלות, ג'ודו, ריקוד ועוד כדי להעניק לספורטאים הצעירים שלנו כמה שיותר מגוון תנועתי. זה, בעיני, קריטי בגיל 7-8-9-10. הם צריכים לקבל ניסיון עשיר מאוד כדי לטפח את הכישורים המוטוריים והגופניים שלהם. כמורה לספורט אני רואה איך זה חלק חשוב בהתפתחות שלהם ככדורגלנים. בגיל 13-14 הם יכולים להחליט במה הם רוצים להתמקד – עד אז צריך גיוון. אז אצלנו ילד יכול להתחיל לשחק בקבוצת כדורגל אבל הוא יקבל מגוון רחב של חוגים ולהשתתף במספר ענפי ספורט. אם הוא לא אוהב כדורגל, הוא יוכל להיות קופץ משולשת אם זה מה שעושה לו את זה. זה חלק מהשירות שלנו כמועדון ספורט בעיני. ילד אצלנו יתחיל בגיל 3-4 בכדורגל לתינוקות, יעבור בהתעמלות, כדורעף, כדוריד, ריצה ועוד ויקבל החלטה על העתיד שלו 10 שנים אחרי. זה באמת קריטי להתפתחות שלו כספורטאי ואדם".
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
6. גישה רעה? לא בבית ספרנו
"במועדון אנחנו לא יכולים לסבול גישה רעה. אנשים שלא מוכנים לכבד אחרים – זה פשוט קו אדום שלא חוצים אצלנו. היו לנו שחקנים צעירים שלא נתנו כבוד למנקות שיש באקדמיה ופשוט אמרנו להם – 'אתם בחוץ'. לא איכפת לנו מה אתם כישרוניים אם אתם לא יכולים להראות כבוד לאנשים כמו המנקות, המורים, עובדי הרווחה – אנחנו לא רוצים אתכם אצלנו. כבוד הוא מאוד חשוב לנו. המועדון בן כמעט 120 שנה. הוא היה כאן לפניכם ויהיה כאן אחריכם – לא משנה כמה טוב אתה, נמשיך בלעדייך אם אתה לא מוכן לכבד את המוסד. אם אתה לא מוכן לתת כבוד למערכת ולארגון, אתה לא יכול להיות אצלנו. בנפיקה מתגאה בכך שהיא מועדון של האנשים. יש לנו 6 מיליון אוהדים ומאות אלפי חברי מועדון. אם רוצים להיות חלק מזה, צריך להראות כבוד. זה פשוט. יש הרבה אנשים עם כישרון. אבל מה שעושה את ההבדל זה הלב, הגישה, המוח".
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
7. פשוט אפשר לזהות
"זה עניין אינטואיטיבי אבל אני מנחש שאם כולם היו לובשים את אותם המדים בדיוק, אנשי הצוות שלי ואני היו יכולים לזהות שחקן שגדל בבנפיקה. למשל, פורטו הם מצפון המדינה. הם נוקשים מאוד בתנועות שלהם, אז כל התנועות אחרות משל השחקנים שגדלו בליסבון; בספורטינג השחקנים נראים כאילו הם משחקים בחליפה. עומדים זקוף כמו זמרים או רקדנים. בנפיקה היא מועדון של האנשים, אנחנו יותר מגוונים, אפשר לזהות גישה אחרת לכדור ולמשחק. זה משהו שניתן לזהות מרחוק."
8. המכירות ממנות את העתיד
"התקציב של האקדמיה שלנו עומד על כ-10 או 12 מיליון יורו בעונה. אין סובסידיות ממשלתיות. הכל מכספיי מועדון. באקדמיה שלנו אף ילד לא משלם כדי להיות שם. יש לנו חוגים ברחבי המדינה, מעין בתי ספר לכדורגל, ושם ההורים משלמים אבל אם הילד שלהם טוב, נביא אותו לאקדמיה שלנו ואז הוא מפסיק לשלם. וזה יקרה בגיל 6-7-8. מבחינתנו, כשאתה טוב מספיק, אתה מפסיק לשלם. מאיפה כן מגיע הכסף? בעיקרון הכסף מגיע מהשחקנים שאנחנו מוכרים. למשל, בשנה האחרונה מכרנו את ז'ואו פליקס ב-126 מיליון יורו – זה מממן לנו את הפעילות של האקדמיה והפיתוח שלה במשך שנים. אז אנחנו ממשיכים להשקיע בילדים, בגלל שאנחנו מוציאים עוד שחקנים ומוכרים עוד שחקנים. זה די מעגלי. ויש כסף מחברי מועדון – 200 אלף איש שכל אחד משלם 12 יורו בחודש – זה כסף טוב שהולך בעיקר למימון ספורט אחר במועדון ולמחלקות הנוער".
9. חייבים מדיניות
"צריך מדיניות של כל המועדון כדי לשלב שחקן אקדמיה בקבוצה הבוגרת. מה זה אומר? העדיפות הראשונה שלנו כמועדון היא ששחקנים שלנו ישחקו בקבוצה הבוגרת. יש לנו קבוצות נוער ואחרי שהם מסיימים עם ההתפתחות הזו, יש קבוצה עד גיל 23 וקבוצת מילואים – אולי השאלה לקבוצה אחרת בליגה בכירה. עכשיו, אם אנחנו יודעים שיש ילד בן 17 שהוא מגן שמאלי מצוין, אנחנו לא נקנה מגן שמאלי מוכן בן 23. את הבן 17 נבדוק קודם אם הוא טוב מספיק מול הבוגרים בקבוצה עד גיל 23 ובמילואים. אם הוא מתאים, הוא יעלה לקבוצה הבוגרת. ובגיל 22 הוא כבר יכול להימכר ב-10-15 מיליון יורו או יותר. המטרה היא שהשחקנים מהאקדמיה שלנו ימלאו את כל המקומות בסגל הקבוצה הבוגרת שהם יכולים למלא. ככה היה עם יאן אובלאק, אדרסון, גונשאלו גואש, רובן דיאש ורבים אחרים."
(צילום: אפקס האקדמיה למצוינות בכדורגל)
10. האישיות מעל הכל
"את רובן דיאש אני מכיר מגיל 10. הוא תמיד היה גדול יותר פיזית משחקנים אחרים אבל מה שבולט בו במיוחד זו האישיות האדירה שלו. האישיות שלו היא ה-x פקטור שלו. אפשר היה לראות את זה כבר כשהיה בן 10-11. כשהוא הפסיד משחק, הוא הגיב אחרת מל הילדים האחרים. הוא כל כך סבל בהפסדים שהוא לימד את עצמו איך להימנע מהם. פשוט היה לו איכפת מניצחון יותר מאשר כל ילד אחר. בגיל 16-17 הוא כבר שיחק בקבוצת הנוער הבוגרת ודיבר עם השחקנים המבוגרים כמו שחקן בוגר. בגיל 17 הוא הכניס בשחקנים האחרים כל כך הרבה מוטיבציה ורוח לחימה – דברים כאלו ילדים בני 17 לא עושים. אנחנו תמיד מחפשים חוסן נפשי כזה."
11. צריך דאטה ואינטואיציה
"אנחנו משתמשים בדאטה אבל גם בהרבה ידע שלא בסטטיסטיקות. אולד סקול. אנחנו בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט אז יש לנו הרבה מאוד דאטה על השחקנים והילדים. יש לנו את מעבדת בנפיקה – קבוצת חוקרים ומהנדסים אשר משתמשים בידע שלהם כדי לפתח נתונים וסטטיסטיקות – אבל אנחנו רוצים וחייבים את המיקס הזה בין אנליטיקס להבנת כדורגל. צריך תמיד את השילוב לפיתוח שחקנים. הדבר הכי חשוב בעיני זה להבין את המשחק כשמנתחים אותו. למשל יש קשר א' עם 99% הצלחה במסירות ויש קשר ב' עם 70% הצלחה במסירה. מי טוב יותר? לפי הנתונים קשר א' אבל אם קשר ב' מוסר הרבה יותר מסירות לעומק ולוקח יותר סיונים. מבחינתי הוא טוב יותר. לכל נתון צריך קונטקסט שמסביר אותו".
12. שני שמות לזכור
"שני שחקנים שלנו שאני חושב שיהיו גדולים מאוד בעתיד? פאולו ברנרדו בן ה-19. הוא שחקן בסגנון של רוי קושטה. רמה טכנית גבוהה מאוד. ו… הבלם בן ה-17 גבריאל אראוז'ו. לדעתי הוא יכול להיות טוב יותר מרובן דיאש".
Built By ©